Shvouoth
Daf 28b
רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. כָּל שֶׁשְּׁנַיִם מְחַייְבִין אוֹתוֹ מָמוֹן עֵד אֶחָד זוֹקְקוֹ לִשְׁבוּעָה. וַהֲרֵי שְׁנַיִם 28b מְחַייְבִין אוֹתוֹ קַרְקַע. שַׁנְייָא הִיא שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין בַּקַּרְקָעוֹת. וַהֲרֵי שְׁנַיִם מְחַייְבִין אוֹתוֹ קְנָס. שַׁנְייָא הִיא שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין בַּקְּנָס. וַהֲרֵי שְׁנַיִם מְחַייְבִין אוֹתוֹ פְרוּטָה. וְכֵן הִיא דְתַנִּינָן. שְׁבוּעַת הַדַּייָנִין. הַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶסֶף וְהַהוֹדָייָה שָׁוֶה פְרוּטָה. מַתְנִיתָא בְּשֶׁנִּשְׁבָּע מִפִּיו. מַה דָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּנִשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים. רַב חִסְדָּא וַחֲבֵרוּתֵיהּ פְלִיגֵי. שְׁבוּעַת הַדַּייָנִין. כָּל שְׁבוּעַת הַדַּייָנִין. לָא שַׁנְייָא בֵּין מִפִּיו בֵּין מִפִּי אֲחֵרִים לְעוֹלָם אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁתְּהֵא הַטַּעֲנָה.
Traduction
et l’aveu au moins d’une prouta. R. Yohanan dit: si le défendeur prétend auprès du déposant avoir été volé, il ne sera coupable que s’il avoue une partie du dépôt, contrairement à l’avis de tous ses compagnons. Sur quoi s’appuient-ils? Sur ce qu’il est dit (Ex 22, 8): car c’est lui, mots applicables à la demande d’argent (par prêt). Mais alors pourquoi est-il dit aussitôt après: Il paiera le double à son prochain? (Pourquoi ce double paiement) En effet, il y a là une confusion de textes, et les mots c’est lui se réfèrent au prêt d’argent.
Pnei Moshe non traduit
זוקקו לשבועה. אם מכחישו:
והרי שנים מחייבין אותו קרקע. אם מעידין בקרקע שרוצה להחזיק שהיא של זה מחייבין אותו וא''כ נימא נמי דבעד אחד מחייבו שבועה:
שנייא היא. קרקע דלא שייכא שבועה עלה דאימעיט מקרא דאין נשבעין על קרקעות ושמואל לא אמר אלא במידי דשייכא שבועה:
והרי שנים מחייבין אותו. כשמעידין שחייב קנס וא''כ ליחייביה עד א' בשבועה:
שנייא היא שאין נשבעין בקנס. ה''נ מידי דלא שייכא ביה שבועה שאם אין עדים יודה ויפטר:
והרי שניים מחייבין אותו פרוטה וכן הא דתנינן שבועת הדיינין וכו'. כלומר ותנן דהשבועה היא דוקא בטענת שתי כסף וא''כ היכי קאמרת דכל מקום ששנים מחייבין ממון עד אחד מחייבו שבועה והרי שנים מחייבין אותו כשמעידין אפי' על פרוטה ואין שבועת הדיינין בטענה שהיא פחותה מב' כסף ואין עד אחד יכול לחייבו שבועה בפרוטה:
מתניתא בשנשבע מפיו. הא דאמרינן דאין שבועת הדיינין בטענה שהיא פחותה משתי כסף כשנשבע ע''י טענת עצמו שאין כאן עד כלל אלא שהודה במקצת וכפר במקצת:
מה דאמר שמואל בנשבע מפי אחרים. כלומר שמואל דאיירי בנשבע על ידי פי אחרים הוא שהעד שמעיד עליו הוא שזוקקו לשבועה ובהא לא בעינן שיהא הטענה שתי כסף אלא אפי' בפרוטה זוקקו עד אחד לשבועה:
פליגי. אדשמואל וס''ל דלא שנא נשבע ע''י טענת עצמו ולא שנא דנשבע על ידי עד אחד דמחייבו שבועה בעינן שיהא הטענה שתי כסף דשבועת הדיינין דתנינן כל שבוע' הדיינין בכלל:
לעולם. אינו חייב עד שיהא הטענה שתי כסף צ''ל:
וְהַהוֹדָייָה שָׁוֶה פְרוּטָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הַטּוֹעֵן לַחֲבֵירוֹ טַעֲנַת גַּנָּב אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיּוֹדֶה מִקְצָת. וְכָל חֲבֵרוֹי פְלִיגִין עֲלוֹי. מַה מְקַייְמִין כָּל חֲבֵרוֹי כִּי ה֣וּא זֶ֔ה. בְּטוֹעֲנוֹ מָמוֹן. אִם בְּטוֹעֲנוֹ מָמוֹן בְּדָא יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנַ֖יִם לְרֵעֵֽהוּ׃ וְעֵירוֹבֵי פַּרְשִׁיּוֹת יֵשׁ כָּאן.
Traduction
R. Zeira dit (pour expliquer notre Mishna): le défendeur ne sera coupable que s’il a nié la valeur de deux maoth d’argent, outre la partie reconnue d’au moins une prouta (ce qui suppose une réclamation primitive d’au moins 2 maoth et une prouta). – ''En cas d’aveu d’une chose non réclamée, le défendeur est dispensé de jurer'', d’accord avec l’avis des compagnons de R. Yohanan, de rapporter l’expression c’est lui au prêt, et d’exiger l’unité d’objet entre la demande et la défense.
Pnei Moshe non traduit
וההודאה שוה פרוטה. לא שייכא הכא דהא בשבועת עד אחד לא בעינן הודאה במקצת ואגב שיטפ' המתני' היא:
הטוען לחבירו טענת גנב. בפקדון אינו חייב עד שיודה במקצת דכי הוא זה כתיבא בפרשה ומינה ילפינן דהודאת במקצת בעינן לחייבו שבועה:
וכל חברוי פליגין עלוי. כדמפרש ואזיל דסברי כי הוא זה בטוענו ממון וכלומר במלוה קאי וכדמסיק:
אם בטוענו ממון. משתעי הפרשה בדא כתיב ישלם שנים לרעהו בתמיה ומה שייך כפל במלוה:
ועירובי פרשיות יש כאן. משני דבאמת עירוב פרשיות הוא דקרא דכי הוא זה לא קאי אהאי פרשה אלא אפרש' דאם כסף תלוה קאי:
אָמַר רִבִּי זֵירָא. אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיְּהֵא בַכְּפִירָה שְׁתֵי כֶסֶף חוּץ מֵהַהוּדָייָה. אַתְיָא כַחֲבֵרוֹי דְרִבִּי יוֹחָנָן.
Traduction
Si le demandeur réclame un Maneh cent zouz et le défendeur dit ne rien devoir, il est acquitté sans serment''. —Mais ne va-t-il pas de soi que l’on est dispensé, quelqu’élevée que soit la demande s’il n’y a nul aveu? —Voici, en effet, comment il faut rectifier ce passage de la Mishna: Si le demandeur réclame un Maneh, et le défendeur ne reconnaît devoir qu’une prouta, il est tenu de jurer (malgré sa disproportion avec la réclamation). Quant à l’obligation de jurer pour l’aveu de la moitié du montant réclamée, Rav et R. Yohanan disent tous deux que c’est ainsi en cas de prêt devant témoins; mais pour le prêt sans témoins, le défendeur pourrait arguer avoir reçu le prêt et avoir restitué la moitié, aussi bien qu’il pourrait tout nier. Selon R. Juda (120)Cf. ci-après, 7, 1., on n’admet pas en question financière l’argumentation à fin de confiance, basée sur la possibilité d’un autre argument; ce n’est pas parce qu’il pourrait nier le prêt, qu’on lui ajoute foi de reconnaître la moitié de la réclamation. On peut opposer à l’avis de R. Yohanan (d’ajouter foi à l’emprunteur sans témoins) la Mishna suivante (6,2): ''Si l’un réclame à l’autre cent zouz, et l’autre déclare devant témoins que c’est dû, plus tard le demandeur en réclame le paiement bien que le défendeur dise avoir payé, il est acquitté; s’il dit qu’il n’était jamais débiteur, il est condamné''. Or, il s’agit là d’une assertion faite devant témoins; si donc on admet l’avis de R. Yohanan dans la Mishna, on ne s’explique pas que sur la réclamation en paiement, si le défendeur dit avoir payé, il soit acquitté.
Pnei Moshe non traduit
אינו חייב עד שיהא בכפירה שתי כסף חוץ מהודייה. אמתני' מהדר דתנן הטענה שתי כסף לאו אתחילת טענה הוא אלא על הכפירה שיהא כופר בטענת חבירו שתי כסף לבד ההודאת הפרוטה ותחילת הטענה צריך שתהא שתי כסף ופרוטה:
אתיא כחברוי דר' יוחנן. אמתני' קאי דקתני ואם אין הודאה ממין הטענה פטור דילפינן מדכתיב כי הוא זה שצריך שתהא ההודא' ממין זה שהוא טוענו וזהו כחברוי דר' יוחנן דלעיל דפליגי עליה וסבירא להו דעירוב פרשיות כתיב כאן וכי הוא זה אמלוה קאי:
Shvouoth
Daf 29a
משנה: מְנָה לִי בְיָדֶךָ אָמַר לוֹ הֵין וּלְמָחָר אָמַר לוֹ תְּנֵיהוּ לִי נְתַתִּיו לָךְ פָּטוּר. מְנָה לִי בְיָדֶךָ אָמַר לוֹ הֵין אַל תְּתְּנֵיהוּ לִי אֶלָּא בִפְנֵי עֵדִים. לְמָחָר אָמַר לוֹ תְּנֵהוּ לִי נְתַתִּיו לָךְ חַייָב מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לִיתְּנֵם בִּפְנֵי עֵדִים׃
Traduction
Un individu dit à un autre: ''Tu me dois cent zouz''. Si l’autre dit (devant témoins) que oui, et plus tard le demandeur en réclame le paiement, bien que le défendeur dise avoir payé, il est acquitté; s’il dit qu’il n’était jamais débiteur, il est condamné (puisqu’il a dit d’abord devant témoins qu’il devait l’argent). Le demandeur dit: ''tu me dois cent zouz''; si l’autre dit que oui, puis le demandeur dit: ''tu me les paieras que devant témoins'', plus tard il réclame le paiement, et l’autre dit avoir payé, il est condamné, car il devant payer devant témoins).
Pnei Moshe non traduit
מתני' מנה לי בידך אמר לו הין. בפני עדים וכגון שאמר אתם עדי דשוב אינו יכול לטעון משטה הייתי בך:
פטור. משבועה דאורייתא אבל משביעין אותו היסת:
אין לך בידי. לא היו דברים מעולם:
חייב. לשלם שהרי הוחזק כפרן והוא שכפר בב''ד אבל שלא בב''ד לא הוחזק כפרן:
הלכה: מְנָה לִי בְיָדֶךָ כול'. אָמַר רִבִּי בּוּן. דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַלְווֹת לַחֲבֵירֵיהֱןֶ שֶׁלֹּא בָעֵדִים וּלְתוֹבְעָן בְּעֵדִים.
Traduction
Il doit s’agir d’une réclamation devant témoins, dit R. Aboun; car il est d’usage de prêter sans témoins, puis de réclamer le montant devant témoins.
Pnei Moshe non traduit
גמ' דרך בני אדם וכו'. כלומר דהא ע''כ מתני' בשתבעו בעדים מיירי כדפרישית ואע''פ שבתחלה האמינו והלוהו שלא בעדים מ''מ מצינן לאוקמי הכי לפי שפעמים עושין כן:
מְנָה לִי בְיָדֶךָ. אָמַר לוֹ. הֵין. אַל תְּתְּנֵיהוּ לִי אֶלָּא בִפְנֵי פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי. לְמָחָר אָמַר לוֹ. תְּנֵיהוּ לִי. נְתַתִּיו לָךְ. חַייָב. שֶׁצָּרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ בָעֵדִים׃ הַגַּע עַצְמָךְ דְּאָמַר לֵיהּ. נְתַתִּיו לָךְ בָּעֵדִים. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. בְּמַעֲמַד פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. הַגַּע עַצְמָךְ דְּאָמַר לֵיהּ. בְּמַעֲמַד פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. רִבִּי בָּא רַב הַמְנוּנָא רִבִּי אָדָא בַּר אַהֲבָה בְשֵׁם רַב. מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי וְאָמַר. יָבוֹאוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי.
Traduction
Si le demandeur réclame un Maneh, que le défendeur avoue posséder, et le réclame (seul), et le défendeur prétend l’avoir remis, il sera obligé de jurer, car il devait rendre le montant devant témoins. —Ne peut-on supposer que le défendeur réponde avoir remis l’argent devant d’autres témoins? (Pourquoi ne pas le croire sans serment)? Bar Qappara répond: le demandeur a prévenu que le remboursement devra être fait en présence de tel et tel seulement. N’est-il pas loisible au défendeur, malgré cela, de déclarer avoir payé sa dette devant d’autres? R. Aba, ou R. Hamnona, ou R. Ada b. Ahaba dit au nom de Rav qu’un fait analogue a été soumis à Rabbi qui a exigé la comparution des témoins spéciaux.
Pnei Moshe non traduit
אל תתניהו לי אלא בפני פלוני ופלוני וכו' חייב. כדמפרש לקמיה דאמר במעמד פלוני ופלוני:
הגע עצמך דאמר ליה נתתיו לך בעדים. אחרים ואמאי לא יהא נאמן:
תני בר קפרא. דה''ק במעמד פלוני ופ' בפניהן דוקא שהם יראו שפרעתני:
הגע עצמך וכו'. ובעי הש''ס הגע עצמך דאם אמר כן אם אינו נאמן לומר שפרעו בפני עדים אחרים:
מעשה. כזה בא לפני רבי ואמר יבאו פ' ופ' שייחדן המלוה ויעידו דהואיל וייחד וקאמר במעמד פ' ופלוני מיקפד הוא דקפיד בפניהן דוקא:
מְנָה לִי בְיָדֶךָ. אֵין לְךָ בְיָדִי. פָּטוּר. אֲפִילוּ. כַּמָּה לִי בְיָדֶךָ. אֵין לְךָ בְיָדִי. פָּטוּר. אֶלָּא כֵינִי. מְנָה לִי בְיָדֶךָ. אֵין לְךָ בְיָדִי אֶלָּא פְרוּטָה. חַייָב. רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרַוֵּיהוֹן אָֽמְרִין. וְהוּא שֶׁהִלְווָהוּ בָעֵדִים. אֲבָל אִם הִלְווָהוּ שֶׁלֹּא בָעֵדִים יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. הִלְוִיתָנִי וְנָתַתִּי לָךְ מֶחֱצָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן. 29a אֵין אוֹמְרִים בְּמָמוֹן מֵאַחַר. מֵאַחַר דִּיכִיל לְמֵימַר לֵיהּ. לֹא הִלְוִיתָנִי. וִיכִיל מֵימַר לֵיהּ. הִלְוִיתָנִי וְנָתַתִּי לָךְ חֶצְייָם. מַתְנִיתָה פְלִיגָה בְרִבִּי יוֹחָנָן. מְנָה לִי בְיָדֶךָ אָמַר לוֹ. הֵין. לְמָחָר אָמַר לוֹ תְּנֵיהוּ לִי. נְתַתִּיו לָךְ. פָּטוּר. אֵין לָךְ בְיָדִי. חַייָב.
Traduction
Assé ayant dit qu’un prêt fait au prochain devra être remboursé devant témoins, R. Abin l’explique ainsi: Le prêt ayant été remis devant témoins devra être restitué dans les mêmes conditions publiques. Pourtant, la Mishna suivante est opposée à Assé, puisqu’elle dit: ''Si l’un réclame à l’autre cent zouz et l’autre déclare que c’est dû plus tard, le demandeur en réclame le montant, bien que le défendeur dise l’avoir payé, il est dispensé de jurer, etc.'' (bien qu’il s’agisse d’un prêt et de l’aveu devant témoins).
Pnei Moshe non traduit
מנה לי בידך אין לך בידי פטור. קתני במתני' ומתמה הש''ס דמאי קמ''ל בזה אפי' כמה לי בידך כלומר אפי' יהיה כמה שיהיה שזה טוענו והלה כופר בכל הוא פטור משבועת התורה דהא כבר תנינן דצריך שתהא ההודאה במקצת:
אלא כיני מנה לי בידך אין לך בידי אלא פרוטה חייב. כלומר ודאי לגופה לא איצטריך האי בבא במתני' אלא לדיוקא איצטריך דמהו דתימא כי תנן ההודאה בשוה פרוטה בשלא היה הטענה אלא שתי כסף וכיוצא בזה בסך מועט אבל בטוענו מנה לי בידך והלה מודה בפרוטה לא חשיבא הודאה כגד הכפירה במנה וכאלו לא הודה לו בכלום דמי קמ''ל דוקא אם אומר אין לך בידי כלו' הוא דפטור אבל אם אומר אין לך בידי אלא פרוטה חייב דלעולם הודאה בפרוטה הויא הודאה ואפי' בסך מרובה והיינו דאשמעינן הך משנה יתירה:
והוא שהלוהו בעדים. הא דתנן מנה לי בידך אין לך בידי אלא חמשים דינר חייב דוקא שהלוהו בעדים דאינו יכול לומר להד''מ אבל אם הלווהו שלא בעדים מתוך שהיה יכול לכפור בכל יכול מימר ליה הלויתני ונתתי לך מחצה:
אין אומר בממון מאחר. אין אומרים מיגו זה בממון:
מאחר וכו'. בתמיה כלומר דנימא מאחר שאלו היה רוצה היה אומר לא היו דברים מעולם נאמין לו במה שאומר הלויתני ונתתי לך חציין הא לא אמרינן בממון וטעמא דמיגו דהעזה הוי שאין אדם מעיז בפני בע''ח ולומר לו לא הלויתני מעולם והלכך אפי' הלוהו [צ''ל שלא] בעדים ומודה במקצת הוא מיחייב שבועה:
מתניתא פליגא בר' יוחנן. דקאמר בהלווהו בלא עדים נאמן במיגו ומוקי למתני' דבשהלוהו בעדים מיירי וא''כ קשיא עליה הא דקתני אין לך בידי פטור ממתני' דלקמן:
מנה לי בידך אמר לו הין. והכא כשאמר לו בפני עדים מיירי דאי לאו הכי יכול לומר לו משטה הייתי בך והוי כהלוהו בפני עדים וקתני אין לך בידי חייב אלמא דאם הלוהו בעדים אינו יכול לומר להד''מ:
מְנָה לִי בְיָדֶךָ. אֵין לְךָ בְיָדִי. אִסִּי אָמַר. הַמַּלְוֶה לַחֲבֵירוֹ בָעֵדִים לֹא יִפְרָעֶנּוּ אֶלָּא בָעֵדִים. אָמַר רִבִּי אָבִין. מִילְּתֵיהּ דְּאִסִּי הַמַּלְוֶה לַחֲבֵירוֹ בָעֵדִים לֹא יַחֲזִיר לוֹ אֶלָּא בָעֵדִים. מַתְנִיתָה פְלִיגָה עֲלוֹי. מְנָה לִי בְיָדֶךָ. אָמַר לוֹ הֵין. לְמָחָר אָמַר לוֹ. תְּנֵיהוּ לִי. נְתַתִּיו לָךְ. פָּטוּר. אֵין לָךְ בְיָדִי. חַייָב.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
מנה לי בידך אין לך בידי. כלומר והשתא אי כר' יוחנן דמתני' ובעדים מיירי קשיא הא דקתני במתני' מנה לי בידך אין לך בידי פטור:
לא יפרענו אלא בעדים. ומשום דמילתיה דאסי בסתמא הוא מפרש לה ר' אבין דה''ק לא יחזיר לו אלא בעדים וכלומר דלא תימא דעצה טובה קמ''ל שלא יפרענו אלא בעדים כי היכי דלא ליהדר ולתבעיה אע''ג דלא מהימן הוא ולא שצריך הוא לפרעו בעדים והלכך מפרש דלא יחזיר לו אלא בעדים קאמר דמשום שהלוהו בעדים אינו יכול זה לומר פרעתיך ביני לבין עצמך:
מתני' פליגא עלוי. דאסי דקתני מנה לי בידך וכו' ובשהודה בפני עדים מיירי וכהלוהו בעדים הוא וקתני נתתיו לך פטור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source